בטרם נדון בשאלה קיומן של תביעות רשלנות רפואית עקב דום לב, מן הראוי שנדון תחילה בשאלה מהו דום לב. ובכן, על קצה המזלג נבהיר, כי דום לב הוא מצב בו שריר הלב מפסיק לפעול בפתאומיות. ההפסקה הפתאומית נובעת מבעיה במערכת החשמלית ובהעברת הדחפים החשמליים היוצרת שיבוש בקצב הלב ושיבוש ביכולת הלב להתכווץ ולשמש כמשאבה השואבת דם ומפזרת דם לחלקי הגוף. הבעיה יכולה להתהוות בשל תקלה במערכת החשמלית המעבירה דחפים חשמליים אל הלב וממנו או בשל תקלה מערכתית מכנית הפוגעת במישרין או בעקיפין בפעולתו של שריר הלב. הלב, שפעולתו משתבשת בשל קצב פעימות לא תקין אינו מסוגל לשאוב דם ולהזרים דם לחלקי הגוף. חוסר הזרמת הדם משמעו חוסר באספקת חמצן לתאים בגוף ובסופו של דבר למוח. התאים מתים במהירות. בשל חוסר באספקת החמצן למוח האדם מאבד את הכרתו ובסופו של דבר את יכולתו לנשום. המוות הוא מהיר ומסתכם בדקות.
הדרך לטפל בדום לב היא על ידי החייאה ודפיברילציה. החייאה – אינה מספיקה ב-95% מהמקרים. דפיברילציה משמעותה החזרת קצב הלב למצב תקין וקדימותה היא קריטית. חשוב לציין שקשה לנבא מי ילקה בדום לב אך ידוע כי ישנם גורמי סיכון כגון היסטוריה משפחתית של בעיות לב, עבר רפואי של התקף לב או בעיות לב.
רשלנות רפואית דום לב הינה מצב בו צוות רפואי עליו נסמך אדם פעל בלא מודעות למעשים לנסיבות המעשים ולתוצאות ההרסניות של המעשים וגרמו בשל כך לנזק. באם מוכחת הרשלנות ומוכח הקשר הסיבתי בין הרשלנות להתרחשות הדום לב והנזק, ניתן יהא לתבוע פיצויים.
הסיבות בגינן ניתן לתבוע בשל רשלנות רפואית במקרים של דום לב הן:
תשאול ונתונים חסרים על עברו ורקעו של החולה שגורמים לחוסר התייחסות לכך שהוא נמנה בקבוצת הסיכון, אי הפניה לבדיקה רלוונטית כגון הדמיה, פעולה רפואית כלשהי או ליקוי בה שגרמה להחמרת מצבו של החולה וכניסתו למצב של דום לב, מכשור חסר שגרם לאי מוכנות להתמודד עם מצב דום הלב, בעיות בתיעוד רפואי שגורמות לנזק ראייתי.
תביעות רשלנות רפואית במקרים של דום לב היא די קשה להוכחה מאחר ומעטים התסמינים העוזרים לנבא מצב של דום לב. רוב המקרים נסבים סביב הטענה כי הרופאים לא ביצעו מעקב רפואי מסודר דיו וכי לא התחשבו בגורמי הסיכון ועל כן לא נערכו כראוי למצב זה.
דוגמא לפסק דין במקרה של רשלנות רפואית בהקשר של דום לב הוא פסק דין עיזבון רובינפלד אסתר נגד משרד הבריאות. במקרה זה המנוחה, שהייתה בת 60 בזמנו, איבדה את הכרתה בעת בדיקת מיפוי לב, עד פטירתה כחצי שנה לאחר מכן. הטענה של התובעים הייתה כי היה חסר מכשור מתאים בעת הבדיקה כדי להתמודד עם מצב של דום לב ולבצע החייאה וכי הרופאים לא התייחסו לתלונותיה של המנוחה בנוגע לכאבי כתפיים ועייפות. מנגד המשיבים טענו כי תלונות אלה הם עניין שבנורמה וכי אין די בהם כדי לצפות דום לב. בסופו של דבר בית המשפט קבע כי לא הוכחה מעל מתחם הסבירות כי דום לב היה צפוי ולא הוכח קשר סיבתי מספק בין פעולות הרופאים או מחדליהם למצבה של המנוחה. לפיכך, נדחתה התביעה.
למרות זאת, יש מקרים בהם נקבעו פיצויים גבוהים בשל תביעות רשלנות רפואית של דום לב. הפיצויים מתחשבים בנזקים כגון הוצאות מנהלתיות, רפואיות, אובדן הכנסה, פגיעה באיכות חיים, אובדן חיים. ויכולים להגיע לסכומים גבוהים
בכל מקרה שבו יש חשד ולו קל לרשלנות רפואית כדאי להתייעץ עם עורך דין המומחה לרשלנות רפואית,על מנת שיעריך את סיכויי התביעה ויאמוד את הפיצויים המגיעים לתובע.
*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ רפואי ו/או משפטי
[ois skin="skin3"]
לצערי ואם זה שהמצב עגום ועצוב ..תופאות ה" דום לב " אינן בררות דיים למרות שכביכול יש טיפול .. זה יכול לקרות לכול אחד לא תלוי בגיל , בתזונה ..וכו' ..זה פשוט קורה . בבית ברחוב בזמן נהיגה ו או כול מקום או מצבים שונים …ולכן יש בעיה רצינית לתבוע על רשלנות רפואית כוון שזה קרה לפתע , מידי וכן גם המוות ממש שניות ..