מערכת האתרניתוח מיותר גרם למטופל לנכות של 100%
בית המשפט המחוזי קובע כי הרופא התרשל ועליו לפצות בגין הנזק שגרם בסכום של כ- 10 מיליון ₪!
רופא מנתח הפועל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל והנדרש צריך לעשות אבחנה ברורה בין ניתוח חירום ומציל חיים ובין כזה שניתן לדחות אותו ואף להציע טיפול אחר וחלופי במקומו, שכן במקרה הראשון, אין אפשרות תמיד לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בשל מצבו הדחוף של המטופל אבל כאשר זהו ניתוח שאינו במצב חירום הרי יש לעשות כל שניתן כדי לבצע בדיקות נוספות, מעמיקות ומחמירות ולבחון חלופות אפשריות שיכולות להביא לפתרון הבעיה הרפואית בדרך פחות פולשנית ומסוכנת, שכן, רופא אשר ממהר לבצע את הניתוח מבלי שיש צורך חיוני בכך, עשוי למצוא עצמו במרכזה של תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית בניתוח, כפי שאירע במקרה זה.
המטופל התלונן על כאבי ראש והרופא החליט לבצע ניתוח דחוף למרות שלא הייתה סכנת חיים – האם הרופא התרשל?
דניאל (שם בדוי) החל לסבול מכאבי ראש חוזרים ונשנים וזאת כאשר עשר שנים קודם לכן, אובחן בבדיקת סי.טי כסובל ממחלת כלי דם אך כל אותה תקופה מצבו היה תקין לגמרי ולא נדרש לכל טיפול רפואי.
בבדיקות הנוכחיות שנעשו לדניאל באמצעות סי.טי MRI נמצא כי הוא סובל מקוורנומה שזהו עיוות מולד שבכלי הדם במוח, אך ללא כל דימום ולא ניתן לו טיפול מיוחד לבעיה זו ולא נעשו לו כל בדיקות נוספות. שנתיים מאוחר יותר דניאל אושפז בבית החולים בעקבות אבדן ההכרה ובדיקת הסיטי שנעשתה לא הראתה כל שינוי במצב המוח מאז הבדיקה האחרונה שנערכה שנתיים קודם לכן.
כחודשיים מאוחר יותר קבע הפרופסור בבית החולים במכתב ההפניה לרופא המטפל כי מדובר אכן במום מולד אך לא נתן החלטה מלאה בנוגע לניתוח בשל הסיכונים הכרוכים בביצועו . הרופא המטפל קיבל את מכתב ההפניה וציין כי מומלץ ניתוח בשל ממצא שיש בו סכנת חיים וזאת לפני שקיבל את תוצאת בדיקת ה- MRI החדשה.
עוד באותו יום אושפז דניאל לניתוח וזאת לאחר הבדיקה ולאחר הניתוח הרופא המטפל הודיע כי הניתוח היה מוצלח, אך בפועל התברר כי דניאל התעורר מהניתוח במצב קשה ביותר וסבל מנזקים קוגניטיביים ומוטוריים ברמות שונות, לא היה מסוגל לדבר או להזיז את צדו הימני של הגוף.
כחודש מאוחר יותר הועבר דניאל לשיקום בבית החולים כאשר מהר מאוד התברר כי נגרם במהלך הניתוח נזק בלתי הפיך למערכת העצבים והוא נותר נכה 100%.
הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח כנגד הרופא המטפל – מה יקבע בית המשפט?
האם היה מדובר בניתוח מסכן חיים או היה ניתן היה להימנע ממנו ומהנזק הרב שנגרם לדניאל?
בית המשפט המחוזי דן בטענות הצדדים בגין תביעת הרשלנות הרפואית בניתוח שנעשה ובחן האם היה זה ניתוח שהיה חובה לבצעו והאם התקבלה הסכמה מדעת של דניאל לבצע ניתוח מסוכן כזה.
התובעים טענו בפני בית המשפט כי הרופא המטפל התרשל בתפקידו קודם ביצוע הניתוח ובמהלכו שכן, הוא אבחן את הצורך בביצוע הניתוח באופן מוטעה ונתן מידע שגוי לגמרי בנוגע לניתוח כמו גם לא סיפק הסברים על הסיכונים הכרוכים בניתוח מורכב כזה או על אפשרויות טיפול חלופיות והחמור מכל, זייף את טופס שמאשר הסכמה לניתוח.
מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי מדובר היה בשיקול דעת מקצועי ביותר ודניאל קיבל את המידע הנדרש בנוגע לסיכונים האפשריים בניתוח והניתוח עצמו נעשה בצורה הטובה ביותר ויתכן כי עצם ביצוע הניתוח נבע מהחלטה שגויה אבל לא רשלנית.
בהסתמך על חוות דעת המומחים הרפואיים הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי לא היה מדובר בניתוח חירום שכן, הבדיקות לא הצביעו על דימום או כל מצב רפואי אחר המשקף סכנת חיים ובנוסף, הרופא החליט לבצע את הניתוח באופן דחוף ביותר מבלי לחכות לתוצאת בדיקת ה- MRI ולכן לא ברור על מה הסתמך באבחנתו.
בנוגע לזיוף מסמך ההסמכה לניתוח ומתן הסבר על הסכנות האפשריות בניתוח קובע בית המשפט כי מתוך הראיות ניתן לומר כי הרופא התרשל בצורה חמורה ביותר באופן שבו נתן את המידע על הניתוח כפי הנדרש ממנו ולא העלה חלופות טיפול אחרות שיתכן מאוד והיו מובילות לתוצאות טיפול מוצלחות יותר וכך בעצם מנע המטופל לקבל החלטה נכונה בנוגע למצבו הבריאותי ושלל ממנו את הזכות לבחור את הטיפול המתאים לו ביותר בנסיבות העניין ולכן לא הייתה הסכמה מדעת לניתוח זה כפי המתחייבת מיחסי מטפל – מטופל.
עוד קובע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין הניתוח עצמו לנזקים שהתרחשו בעקבותיו ולפיכך הייתה רשלנות לכל אורך הדרך מההחלטה לבצע את הניתוח ועד להשלכות שנגרמו כתוצאה מהליך הניתוח בכך, שבסופו נותר דניאל עם נכות של 100%.
בית המשפט המחוזי פוסק אם כן כי הרופא והצוות הרפואי אחראים לנזק החמור שנגרם לדניאל וכי עליהם לפצותו בסכום של כ- 10 מיליון ₪.
ת"א 6436/04
[ois skin="skin3"]
