מערכת האתרבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים, במיוחד נשים בוחרים לעבור ניתוחים קוסמטיים לשם שיפור מראה של איברים בגופם ממנו אינם מרוצים. אנשים אלו בטוחים שלאחר הניתוח הקוסמטי מראם ישודרג, והם יעוררו קנאה בלב סובביהם. עם זאת לניתוחים קוסמטיים כמו לכל ניתוח סיכונים לעיתים קלים ולעיתים יותר רחוקות סיכונים רציניים, אשר כרוכים בהרעת המצב ועיוות של החלק המנותח. נשאלת השאלה האם במקרה בו נותח מטופל, ונותר עם מראה מעוות ועם פגמים אסטטיים לאחר הניתוח יהיו הרופאים והמרכז הרפואי בו נערך הניתוח אחראים ברשלנות רפואית?
לאחר שהניתוח כשל בוצע ניתוח נוסף שגם הוא כשל
מעשה בת' אשר הגיעה אל מרכז רפואי פרופורציה, היא הנתבעת 1, וביקשה לבצע ניתוח מסוג שאיבת שומן. היא נפגשה עם יועצת ללא השכלה בתחום הרפואי אשר הבטיחה לה כי מדובר בניתוח שהינו פשוט. ת' הופנתה תחת רושם זה אל ד"ר פ' אשר שימש כמנתח עבור המכון, ובסופו של דבר עברה ניתוח שונה מסוג מתיחת בטן. לאחר הניתוח התפתח בבטנה התחתונה של ת' נמק מלווה בזיהום בדופן הבטן. ת' עברה ניתוח שני לכריתתו של הנמק וכן ניתוח נוסף לצורך השתלתו של עור מירכה במקום. בסופו של דבר היא נשארה על בטנה צלקת בעקבות הניתוח הרשלני, אשר אף הקנתה לה נכות צמיתה.
הגשת התביעה וחוות דעתו של המומחה
ת' הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד המרכז הרפואי פרופורציה וכנגד הרופא המנתח, ד"ר פ'. בכתב התביעה טענה ת' כי הניתוח התבצע בגופה בצורה רשלנית וללא שנתנה הסכמה מדעת לניתוח, וזאת לנוכח הצגת מצגי שווא ע"י הנתבעים באשר לסיכויי הצלחתו של הניתוח. התובעת התבססה על חוות דעת רפואית, לפיה הנמק אשר התפתח בבטנה, מקורו באספקת דם שהינה לקויה לרקמות בדופן בטנה אשר הורמו בצורה נרחבת בעת ביצועו של הניתוח, ואי לכך נמתחו יותר מדי, מה שהביא לאספקת הדם שהיתה לקויה, ובעקבותיה לנמק. המומחה מטעמה אף חיווה דעתו כי בעתיד היא תאלץ לעבור ניתוחים לצורך תיקונו של העיוות בבטן.
פרופורציה מפנים אצבע מאשימה כלפי הרופא
מנגד הנתבעים הכחישו את המיוחס להם וטענו כי התנהלותם היתה ללא רבב. הנתבעת פרופורציה טענה כי אחריותה השתרעה רק לתחום הכלכלי והמנהלי של המכון, והתפקיד שלה בא לידי ביטוי בתיווך בין המטופלים הפונים למכון בבקשה לבצע ניתוחים ובין הרופאים המנתחים. לטענתה הנתבע 2, הרופא המנתח, הוא אשר נושא באופן בלעדי באחריות לתוצאות העגומות, והוא אשר היה אמור לתת לתובעת הסברים אודות הניתוח, לרבות סיכויי הצלחתו. לדבריה, התובעת חתמה על טפסי הסכמה לניתוח בבית החולים בו נותחה כאשר לה לא היתה שליטה כלשהי על הטפסים.
גם הרופא המנתח כפר באחריותו וטען כי העניק לתובעת לפני ביצועו של הניתוח את מלוא ההסברים אשר היו רלוונטים לניתוח. הרופא אף הכחיש את הטענה כי הניתוח התבצע על ידו ברשלנות והכחיש אף את הנזקים שנגרמו לתובעת, לשיטתה, בעקבותיו. הנתבע אף התנגד להתנערותה מאחריות של הנתבעת 1 וטען שלא היתה, כטענתה, גורם שהינו מתווך בלבד ללא אחריות על המוצרים שמפרסם, ואף בחרה לפרסם באתר האינטרנט שלה מידע על סיכויי הניתוחים וסיכוניהם.
מה יכריע בית המשפט?
ביהמ"ש קיבל את התביעה כנגד שני הנתבעים. בביהמ"ש פסק כי יש לקבל את חוות דעתו של מומחה התובעת לפיה את הניתוח שעברה התובעת יש לבצע בצורה זהירה, ולא כפי שהתבצע אצלה, וזאת כדי לא לגרום נזקים לרקמות עצמן ומבלי להשאיר את החתך שנתפר במתח מדי רב, שכן מתח כזה הינו אחד מן הגורמים העיקריים אשר מביאים לחסימתם של כלי הדם, ובעקבות כך לנמק באזור.
ביהמ"ש אף ציין כי היתה אף רשלנות בביצועו של המעקב אחרי הניתוח, שכן למרות העובדה כי התפתחה הפרשה שהינה מוגלתית מפצע הניתוח, והאזור האדים, התובעת שוחרה לביתה מבלי שניתן לה טיפול כלשהו, וללא שהופנתה לביה"ח. ביהמ"ש ציין כי מחומר הראיות עולה כי פניותיה של התובעת לנתבע 2 לא נענו אף לאחר החמרת מצבה כשהעור אף השחיר, והיה מצופה כי הרופא יאבחן את הזיהום כבר בתחילת התפתחותו, יטפל בו או לחילופין יפנה את התובעת באופן דחוף אל ביה"ח.
ביהמ"ש אף קבע כי הניתוח התבצע ללא הסכמתה מדעת של התובעת, וזאת משום שהטופס עליו חתמה היה טופס אשר יועד לניתוח מסוג שאיבת שומן שהינו שונה מהניתוח אותו עברה. טופס זה כלל הסברים על ניתוח שאיבת השומן לרבות סיכוניו, אך לא הכיל כל מידע על סוג הניתוח מתיחת בטן, שאין מחלוקת שהינו ניתוח שהינו מורכב וקשה, ואף כרוך בסיבוכים של זיהומים ושל נמקים.
ביהמ"ש קבע ששני הנתבעים אחראים באופן שווה ודחה את טענות פרופורציה כי היוותה גורם מתווך בלבד וקבע כי הינה בעלת אחריות ישירה לתוצאות. התובעת פנתה למכון בעקבות פרסומיו כאשר המרכז הוצג כמרכז רפואי, ולא גורם שהינו מתווך. גם הייעוץ שקיבלה מעובדת המכון, לפיו הניתוח הינו פשוט יש בו לבסס את אחריות פרופורציה.
תא 28664/05 ת.י נ' פרופורציה פי אם סי בע"מ ואח'.
ניתן ביום 20.5.09
