מערכת האתרע"א 8168/11 רויטל בורכוב נ' קופת חולים של הסתדרות הכללית
נזקים נוירולוגיים נגרמו לתינוקת בעקבות חיסון – בית המשפט המחוזי פוסק כי לא הייתה רשלנות רפואית ובערעור לעליון לא משתנה ההחלטה והתובעת לא מקבלת כל פיצוי כספי !
ישנם מצבים רפואיים, שכאשר בוחנים את התנהלות הרופאים, לא תמיד יצביעו על רשלנות למרות התוצאה הקשה עבור המטופל. כדי לבחון רשלנות רפואית, צריך בית המשפט להגיע למסקנה כי הרופאים נתנו טיפול רפואי שאינו בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש ואשר בטיפול אחר יכלו למנוע את הנזק למטופל. במקרים רבים, בית המשפט מגיע למסקנה כי הצוות הרפואי לא התרשל ולא ניתן למצוא קשר בין הנזק למטופל לטיפול שניתן לו כפי שאירע במקרה זה.
כיצד יתכן שתינוקת מקבלת חיסון בהיותה בת 5 חודשים ובעקבותיו היא סובלת מנזקים נוירולוגים? האם הרופאים התרשלו בטיפול?
עינת (שם בדוי) הייתה בת 5 חודשים, כאשר חלתה בדלקת אוזניים חריפה וטופלה בטיפול אנטיביוטי על ידי רופאת המשפחה בקופת חולים. בשל המחלה, היה צורך לדחות את קבלת החיסון המשולש דיפתריה – טטנוס- שעלת ב- 3 שבועות. רופאת המשפחה, נתנה הוראה ברורה ומפורשת לאם לפיה אסור לחסן את עינת משום שהיא חולה ומטופלת בתרופות.
אימא של עינת פנתה לרופא טיפת חלב, והוא למרות הוראת רופאת המשפחה אמר שאפשר לחסן את עינת התינוקת. עינת חוסנה, אך זמן קצר לאחר החיסון, החלה לסבול מפרכוסים ומטיפת חלב הועברה במהירות להמשך טיפול בבית החולים. כאשר התברר מאוחר יותר שנגרם לתינוקת עינת נזק נוירולוגי קשה.
הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי- מדוע התביעה נדחתה?
הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית ובה נטען הטיפול שניתן בדלקת האוזניים לא היה סביר וכי הייתה רשלנות רפואית במתן החיסון בניגוד להוראות רופאת המשפחה והוראות משרד הבריאות.
בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים וקבע בהתאם לחוות דעת המומחים הרפואיים כי לא הייתה רשלנות רפואית בטיפול משום שהחיסון ניתן על פי הוראות משרד הבריאות, כמו גם לא היה כל מכתב המצביע כי נאסר לתת את החיסון ואין כל תיעוד רפואי התומך בגרסת האם שהתינוקת עינת סבלה מפרכוסים מיד לאחר החיסון ושבעקבותיהם פונתה לבית החולים.
בית המשפט קבע כי אמנם התינוקת הגיעה לבית החולים אך לשם בירור נוירולוגי וזאת יומיים לאחר מתן החיסון וללא קשר אליו.
עוד קבע בית המשפט, כי הנזקים הנוירולוגים מהם סובלת עינת אינם קשורים לחיסון, אלא מולדים וכי המומחים הרפואיים קבעו כי לא יכול שייגרם נזק נוירולוגי מסוג המום שיש לעינת כתוצאה מחיסון.
בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה לפיה מצב המחלה המולדת הוחמר בעקבות קבלת החיסון או שהוא זה שזירז את התפרצות המחלה.
בית המשפט המחוזי אם כן, דחה את תביעת הרשלנות הרפואית.
הוגש ערעור לבית המשפט העליון – מדוע בית המשפט לא קיבל את הערעור?
במסגרת הערעור נטען כי היו רשומות רפואיות שהוסתרו ופוברקו וכי הרופא של טיפת החלב חיסן את עינת למרות שהייתה בעיצומה של מחלה ולמרות ההוראה שקיבל מרופאת המשפחה שלא לחסנה במצב זה. נטען גם כי כאשר הובהלה עינת לבית החולים בעקבות פרכוסים, לא קיבלה בבית החולים טיפול רפואי סביר נגד דלקת האוזניים והפרכוסים.
מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי, כי לא הייתה כל רשלנות רפואית וכי צדק בית המשפט המחוזי בפסק דינו.
בית המשפט העליון, בחן את טענות הצדדים וקבע כי אין מקום להתערב במסקנות אליו הגיע בית המשפט המחוזי, שכן בשל המחלוקת בין המומחים הרפואיים של הצדדים מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט וזה קבע כי עינת סובלת מנזק נוירולוגי שהוא תוצאה של פגם מולד במבנה המוח ושהחיסון לא יכול היה לגרום לנזק כזה.
הוצעה לצדדים פשרה אך זו נדחתה. בית המשפט העליון, פסק כי עינת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש כדי שניתן יהיה לקבוע שהחיסון ניתן שלא בהתאם להוראות משרד הבריאות וכי הוא זה שגרם לנזק ממנו היא סובלת.
לעניין הרשומות הרפואיות, קובע בית המשפט כי כבר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נשללה האפשרות כי היה זיוף ואותן רשומות חסרות, לא ניתן היה לאתרן למרות המאמץ הרב שהושקע בכך.
בית המשפט העליון דוחה את הערעור וקובע כי לא הייתה רשלנות רפואית בטיפול וכי אין לפסוק לתובעת פיצוי כספי כלשהו.
