מערכת האתר
ת"א (תל-אביב-יפו) 64133-06 ס' ש' נגד ד"ר כהן כרמלה ושירותי בריאות כללית
טיפול שיניים אורתודנטי לקוי הסתיים במחלת חניכיים קשה – בית המשפט קובע כי הייתה רשלנות רפואית בטיפולי השיניים ופוסק פיצוי כספי של כ- 2 מיליון ₪!
אחת הדרישות שישנה מכל רופא בכל תחומי הרפואה השונים, היא חובת הזהירות, שמשמעותה, לבצע את הטיפול בזהירות הנדרשת, תוך בחינת מצבו הספציפי של כל מטופל, בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש ועל פי הידע הרפואי הנרחב הנמצא ברשותו בעת הטיפול. באם בית המשפט מגיע למסקנה כי הרופא המטפל הפר את חובת הזהירות, הרי זו רשלנות רפואית שבגינה הוא עשוי לשלם פיצוי כספי גבוה ביותר. כפי שאירע במקרה זה.
טיפול השיניים, הסתיים במחלת חניכיים מסובכת שגורמת לנשירת שיניים ולנזק חמור לכל מבנה הלסת – האם ניתן היה למנוע את הנזק בטיפול רפואי טוב יותר?
אריאלה (שם בדוי) בחורה צעירה בת 29 פנתה בהיותה בת 10 ליעוץ וטיפול אורתודנטי אצל רופאת שיניים פרטית. כעבור שנה, החלה בטיפולי אורתודנטיה באמצעות רסן צווארי, פלטה, סמכים וכדומה. בכל מהלך הטיפול חשה אריאלה כאבים אך רופאת השיניים, טענה כי הכאבים נובעים בלחץ שמופעל על השיניים עקב הטיפול האורתודנטי.
כעבור תקופה החליטה אריאלה לפנות לרופאת השיניים של קופת חולים ולטיפול אצל שיננית ושם התגלה כי היא סובלת מדלקת חניכיים חמורה ביותר ועליה לפנות למומחה למחלות חניכיים (פריודנט).
המומחה שבדק אותה מצא כי מצב שיניה חמור ביותר וזאת בשל מחלת חניכיים שלא טופלה בזמן ואשר גרמה לאיבוד עצם סביב רוב השיניים ונזקים רבים נוספים. בעקבות אבחנה זו, הפסיקה אריאלה את טיפולי השיניים אצל האורתודנטית והחלה בטיפול אצל מומחה מחלות חניכיים פרטי.
מאז תחילת הטיפול, עברה אריאלה עקירת שן, ונקבע כי היא צפויה לאבד עוד שיניים ולעבור טיפול מקיף לשיקום, שיכלול כתרים ושתלים. כמו גם, היא סובלת מקושי בלעיסה וליקוי סגרים.
הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית לבית משפט השלום – מה קבע בית המשפט?
בתביעה נטען, כי רופאת השיניים אשר טיפלה באריאלה ביצעה טיפול רפואי רשלני, אשר הוביל לכך שהתפתחה דלקת חניכיים חמורה שהסבה נזק חמור לכל חלל הפה והשיניים, ואשר ניתן היה למנוע אותה בגילוי מוקדם. בנוסף נטען כי התיעוד הרפואי היה לקוי וחסר וגרם לנזק ראייתי בהוכחת התביעה וכי יש להעביר את נטל ההוכחה על הרופאה הנתבעת.
מנגד טענה רופאת השיניים, כי אריאלה טופלה על פי הסטנדרט הרפואי הנדרש והמקובל ולא היה ניתן לאבחן את מחלת החניכיים או לזהותה שכן המדובר במחלה נדירה כמו גם, המחלה הגנטית בחניכיים התפרצה בסוף תהליך הטיפול האורתודנטי ולכן לא הייתה כל אפשרות למנוע את הנזקים שנגרמו מהמחלה ואת התקדמותה.
בית משפט השלום דן בטענות הצדדים ובהסתמך על חוות דעת המומחים הרפואיים וקבע כי לעניין הרישום והתיעוד הרפואי, הרופאה אמנם ערכה תיעוד אך באופן לקוי וחסר אשר גורם לנזק ראייתי לתובעת אריאלה ולפיכך הנטל בהוכחת העובדות עובר לידי הנתבעת.
עוד נקבע כי רופאת השיניים לא הפנתה את אריאלה לעריכת צילומי רנטגן במשך כל ארבע שנות תקופת הטיפול בה ולו הייתה מבצעת צילום רנטגן שכזה כבר בתחילת הטיפול סביר כי הייתה מגלה את מחלת החניכיים ונותנת טיפול מתאים אשר היה מונע את כל הנזק שאירע בהמשך.
בית המשפט השלום קובע, כי רופאת השיניים לא פעלה בהתאם לרמת הזהירות הנדרשת ממנה וחובתה לעשות כל הנדרש כדי למזער את נזקי המחלה וכי הנזק שנגרם לאריאלה בשיניים הוא תוצאה של מחלת הדלקת בחניכיים בשילוב עם הטיפול האורתודנטי הלקוי. עוד נקבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין הטיפול שניתן על ידי הרופא ה לבין הנזקים בשיניים מהן סובלת אריאלה לפיכך המדובר ברשלנות רפואית.
בית משפט השלום פוסק אם כן, כי הרופאה וקופת החולים אחראיות לכל הנזקים שאירעו לאריאלה בשיניה ועל כן עליהן לפצותה בסכום כולל של 1,908,340 ₪!
