הגניקולוג התעלם מקרבת המשפחה בין ההורים

כל אישה הרה, על אחת כמה וכמה אישה שבעלה הוא בן דודה, סומכת על הרופא המטפל בה כי ישלח אותה לבצע את כל הבדיקות העשויות לאתר מומים בעובר, או לפחות יידע אותה על קיומן, במידה והן אינן כלולות בסל הבריאות. האם רופא שלא שלח אישה הרה שנשואה לקרוב משפחתה לבצע בדיקות נוספות על הבדיקות הבסיסיות, ולאשה נולד ילד עם תסמונת גנטית קשה, יהיה אחראי ברשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה?

בימ"ש השלום בחיפה האשים את הרופא ברשלנות רפואית בכך שנמנע מלשלוח אשה שבעלה קרוב משפחתה לבדיקות מיוחדות מאתרות מומים, וכתוצאה מכך לא אותר המום בעת ההריון, ונולד ילד נכה שמת לאחר תשעה חודשי ייסורים. עם זאת קבע כי הרופא שביצע את האולטרהסאונד הבסיסי אינו אחראי ברשלנות רפואית כי הוא אינו חייב לבצע בדיקות אחרות ממה שהורו לו, במיוחד כשלא נמצא כל מום בבדיקה הבסיסית.

פטירתו של התינוק

הוריו של ח' היו בני דודים ממוצא ערבי. האם היתה מבוטחת בקופ"ח מכבי, ובהריונה היתה בטיפולו של רופא גניקולוג מהקופה. במהלך ההריון הופנתה לביצוע בדיקות דם שגרתיות ושתי בדיקות אולטרהסאונד בסיסיות.

תוצאות הבדיקות היו תקינות, אבל למרבה הצער בנם ח' נולד עם תסמונת גנטית יחסית נדירה, RAINE SYNDROME המתבטאת בעיוותים בפנים, בפגמים במוח, ליקויים באף ובעיניים, היעדר יכולת לבלוע ואף לנשום לבד, חוסר תגובה לסביבה וחוסר יכולת לייצב את ראשו. לאחר 9 חודשי ייסורים בהם עבר ניתוחים וטיפולים קשים נפטר.

דבר התובעים

ההורים תבעו את קופ"ח מכבי בגין רשלנות רפואית, עקב כשל באבחון מומים שבגינם נולד ח' עם נכויות קשות ונפטר לאחר מכן. לטענתם, התסמונת בה לקה בנם מופיעה רבות עקב קרבה משפחתית בין ההורים. אי לכך הגניקולוג, היה אמור לסווג את ההריון כבעל סיכון גבוה.

למרות זאת הוא שלח את האם רק לבדיקת אולטרהסאונד בסיסית, שאינה יכולה לזהות מום כזה, כי לא נכללה בה בדיקת פני העובר, ולא הפנה אותה לבדיקות אולטרהסאונד מורחבות שהיו עשויות לגלות את המום של העובר.

בנוסף לא הפנה את ההורים ליעוץ גנטי או לבדיקות מתקדמות אחרות כמו MRI שעשויות לשלול מומים בעובר, ואף לא יידע אותם על האפשרות לבצע בדיקות אלו באופן פרטי. לטענתם, אילו היו מתגלים הפגמים בעובר בעת ההריון האם היתה מפסיקה את ההריון.

כלפי הרופא שערך את האולטרהסאונד טענו כי הוא ערך רק בדיקה מצומצמת בסיסית, לפיכך לא זיהה את הליקויים הקשים, ובכך היתה סטייה מהפרקטיקה המקובלת.

בנוסף לפיצוי עקב הולדה בעוולה התובעים אף טוענים לפיצוי עבור נזק נפשי של האם, שמאז מות ח', היא שרויה בדיכאון.

מה יגידו הרופאים הנתבעים?

מנגד טענו הנתבעים כי הם לא התרשלו במעקב ההריון ופעלו בהתאם לפרקטיקה הרפואית שנהגה אותה עת. לטענת הגניקולוג הבדיקות שביצעה האם לפי הנחיותיו היו תקינות, ביניהן בדיקות דם, חלבון עוברי ושתי בדיקות אולטרהסאונד.

לדבריו הוא לא ידע שההורים קרובים, ואף לא הכיר את הנחיות משרד הבריאות המחייבות לערוך בדיקות מכוונות שהינן מורחבות במקרה כזה. לטענתו, בכל מקרה קרבה משפחתית גרידא ללא אינדיקציות נוספות לא מצדיקה בדיקות נוספות.

אף הרופא שביצע את בדיקת האולטרהסאונד הבסיסית טען כי לא התרשל. האם היתה מודעת לעובדה כי הבדיקה הינה בסיסית בלבד והסכימה לכך, ובכל מקרה הבדיקה היתה תקינה.

כן טען כי למשרד הבריאות אין כל הנחיות לערוך בדיקות מכוונות לקרובי משפחה עקב עובדה זו בלבד, ובדיקה מכוונת נעשית רק כאשר עולה שאלה ספציפית, שלא עלתה כאן. בנוסף, לא ניתן לזהות מום כזה בתוך הרחם, ובספרות הרפואית לא דווח כלל על אבחון מום כזה שהינו תוך רחמי.

מה יחליט השופט? האם יפסוק פיצויים?

ביהמ"ש העביר את נטל הראיה לנתבעים, אך קבע כי הרופא הגניקולוג וקופ"ח לא עמדו בו, לפיכך הם אחראים ברשלנות רפואית. הרופא הגניקולוג לא פעל לפי הפרקטיקה הנוהגת כיוון שהתעלם מהסיכון למומים בעובר שטמון בקרבת הדם בין ההורים.

לאור העובדה כי בקרב הערבים נפוצים נישואי קרובים היה עליו לשאול את האם אודות קרבתה לבעלה, כי מוטלת על הרופא החובה לברר מיוזמתו את כל העובדות הרלוונטיות. אי לכך היה עליו להפנות את האם לסקירת מערכות מורחבת, כולל בדיקת פנים כבר בשלב הראשון להריונה.

כמו כן התרשל הרופא באי הפנית האם ליעוץ גנטי ולביצוע בדיקות נוספות משלימות כמו MRI, ובכך שלא יידע את ההורים כי קיימים סיכונים בהולדת ילד שהינו בעל מום עקב היותם קרובים, ושלא הסביר להם כי קיימות בדיקות משלימות המבוצעות במסגרת פרטית.

בכך הוא אף עבר על חוק זכויות החולה המחייב רופא למסור מידע מלא למטופל אודות הסיכונים בטיפול ואודות בדיקות נוספות. ביהמ"ש אף קבע כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות שלהם לנזק, וזאת כיוון שהנתבעים אליהם, כאמור, הועבר הנטל לא הצליחו להוכיח את היעדרו.

עם זאת ביהמ"ש קבע שהרופא עורך האולטרהסאונד לא התרשל, היות שבהפניה אליו לא היתה דרישה לערוך סקירת מערכות מכוונת ומורחבת. מתפקידו לבצע רק את הבדיקות שנכתבו בהפנייה, ואכן הוא ערך סריקה בסיסית של כל מה שנתבקש, ולאחר שנמצאה תקינה ללא ממצא חריג, לא היתה שום הצדקה להפנות את האם לבדיקות אחרות.

ביהמ"ש דחה את התביעה להכיר בנזקיה הנפשיים של האם שלא הצליחה להוכיח שקיים קשר סיבתי בין מצבה הנפשי להולדה בעוולה.

ביהמ"ש פסק לתובעים פיצוי בסך 450,300 ₪.