מערכת האתרכאשר מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית נדרשים הצדדים לבסס את טענותיהם על חוות דעת של מומחים רפואיים. מטבע הדברים בוחרים התובעים מומחה שחוות דעתו תואמת את תביעתם. לפיכך לעיתים דורשים הנתבעים כי הנפגע ייבדק גם אצל מומחה מטעמם. נשאלת השאלה האם במקרה שמומחה מטעם הנתבעים מתגורר בעיר אחרת מרוחקת ממקום מגוריו של הנפגע, חייב הנפגע לנסוע ולהיבדק אצלו למרות הריחוק, או שהוא יכול לסרב לנסוע אליו ולדרוש להיבדק רק אצל מומחה שמתגורר קרוב יותר למקום מגוריו?
בית משפט השלום בחיפה קבע כי כאשר הנתבעים דורשים שהנפגע ייבדק דווקא אצל מומחה מסוים הגר במרוחק, והנפגע מסרב, הנטל הוא גם על הצד שהציע את המומחה הספציפי להוכיח כי הבחירה שלו במומחה זה סבירה, וגם על הנפגע לשכנע שסירובו להיבדק אצל מומחה זה הינו סביר, כשההסבר צריך להיות סביר לנסיבות המקרה ולא עקרוני בלבד. אם קיים ספק, הספק יפעל לטובת הנפגע – הנבדק.
שלב הגשת התביעה ותגובת הנתבעים
התובעת הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפולי שינים שניתנו לה ע"י הנתבעים ותמכה את תביעתה בחוות דעת של מומחה רפואי. הנתבעים זימנו את התובעת להיבדק במרפאה של המומחה מטעמם בתל אביב. התובעת הודיעה כי היא לא תגיע לבדיקת המומחה בתל אביב היות שהתביעה הוגשה בחיפה, ויש לזמן אותה לבדיקה בחיפה ולא בתל אביב.
הנתבעים השיבו לתובעת כי עצם הגשת תביעה בחיפה אינה מקנה לה את הזכות להיבדק באזור חיפה בלבד, וכיוון שאין לה מגבלה שמונעת ממנה להגיע למומחה באזור תל אביב הם מחזיקים בדעתם כי עליה להיבדק אצל המומחה שהם בחרו. התובעת עמדה בסירובה להיבדק אצל מומחה הנתבעים בתל אביב.
אי לכך, הנתבעים הגישו בקשה לבית המשפט שיורה לתובעת להיבדק בתל אביב. הם טענו כי אי היענותה של התובעת לדרישתם היתה בלי הצדק סביר. לטענתם, כדרך שגרה ממנים בתי המשפט בחיפה מומחים מטעמם גם מאזור תל אביב ואף מאזור ירושלים, בעיקר בתיקי רשלנות רפואית, ולא יעלה על הדעת שהתובעת היתה מתנגדת לבדיקה אצל מומחה שגר בתל אביב אילו הוא היה ממונה ע"י ביהמ"ש. הנתבעים מפנים להחלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה שחייב את התובע להיבדק אצל מומחה הנתבעים בירושלים.
מנגד התובעת טוענת כי ההחלטה הנ"ל של בית המשפט המחוזי שהוצגה מנוגדת להלכה שניתנה על ידי בית המשפט העליון בסוגיה זו, לפיה באופן עקרוני יש להימנע מטלטולו למרחקים של התובע שנפגע, עת ניתן לבצע את הבדיקה בקרבת מקום מגוריו, וכן כי על מנת להצדיק את הטלטול על הנתבע הנטל להוכיח כי במקום מגוריו של הנפגע אין מומחים בעלי שיעור קומה, או שהרופא מטעם הנתבע הוא מומחה שהינו בעל ידע מיוחד בתחומו או שהינו בעל כישורים מיוחדים, ולכן מוצדק להעדיף אותו על מומחים אחרים עקב הנדירות של הפגיעה או עקב היותה מסובכת.
איזה צד יקבל השופט?
בית המשפט קיבל את דעת הנתבעים. הוא הסביר כי ההלכה בפסק דין שהציגה התובעת אינה גורפת כפי שהציגה התובעת, ולא ניתן ללמוד ממנה את הפרשנות לה טוענת הנתבעת.
לפי בית משפט השלום פסק הדין של בית המשפט העליון אין משמעו כי תמיד הנטל על הנתבע להוכיח ולשכנע כי יש צורך להיעזר דווקא במומחה שהוא בחר, וכי אין הנבדק נושא באיזה שהוא נטל להוכיח מדוע עליו להיבדק אצל רופא מסוים הגר בריחוק, אלא לפי בית משפט השלום הנטל מוטל על שני הצדדים: גם על הצד המציע מומחה מסוים להוכיח כי הבחירה שלו במומחה זה סבירה, וגם על הנפגע – הנבדק הנטל לשכנע שסירובו להיבדק אצל מומחה זה סביר.
התובע לא יכול לסרב לבדיקה אצל רופא מטעם הצד השני ללא שיתן הסבר מתקבל על הדעת, וההסבר צריך להיות סביר לנסיבות המקרה ולא עקרוני בלבד. בכל מקרה ההכרעה תינתן אף תוך שימוש במבחן השכל הישר. אם קיים ספק, הספק יפעל לטובת הנפגע- הנבדק.
במקרה דנן קיבל בית משפט את הדרישה של הנתבעים כי התובעת תיבדק בתל אביב, היות שהתובעת לא נתנה הצדקה לסירובה אלא נתנה הסבר עקרוני בלבד, בהיותו של המומחה מרוחק. בנוסף לכך התובעת היא צעירה ללא כל מגבלה פיזית ואין כל מניעה שתגיע לתל אביב, במיוחד שהמרחק מחיפה לתל אביב אינו גדול. אמנם גם הנתבעים לא הסבירו את עצם בחירתם במומחה זה דווקא, אך כיוון שמדובר כאן בתביעת רשלנות רפואית, לאור הנסיבות הנ"ל ולאור מבחני השכל הישר, זכותם של הנתבעים לבחור מומחה כראות עיניהם ולפי שיקוליהם.
בית משפט קבע כי התובעת צריכה להיבדק אצל מומחה הנתבעים בתל אביב, ואם לא תגיע, חוות הדעת הרפואית שלה עלולה להיות מוצאת מהתיק בביהמ"ש ועלולה למנוע מהתובעת להוכיח עניין שברפואה.
