אי ביצוע א.ק.ג בזמן הוביל לאבחון מאוחר של אירוע לבבי

תביעת רשלנות רפואית בעקבות אי הפנייה לביצוע א.ק.ג

יורם (שם בדוי), שעבד שנים רבות מאד במשטרת ישראל, יצא בגיל 65 לגמלאות והחל לעבוד בחברת אבטחה כקצין בטחון. הוא לא רצה לבלות בביתו שעות ארוכות וחיפש עבודה במשרה חלקית, שתעזור לו בפרנסה אך גם תאפשר לו להמשיך לקחת חלק במעגל העבודה. באמצע חודש פברואר פנה יורם אל רופא המשפחה בקופת החולים והתלונן על כאבים חזקים בבטן. רופא המשפחה שלו הפנה אותו לבדיקת אולטרסאונד. כמה שבועות לאחר מכן סבל יורם מאירוע לבבי חריף מאד, שגרם לו נזק לתרדמת מוחלטת עד היום בעקבות פגיעה בגזע המוח.

פגיעה בגוף או בנפש עקב איחור באבחון עשויה לזכות בפיצוי – בחנו כאן את זכויותיכם

בחינת הנזק שנגרם בבית המשפט – מי אשם?

נעמי, אשתו של יורם, החליטה לפנות בשמו של יורם אל בית המשפט, בעזרת עורך דין המתמחה בתחום של רשלנות רפואית, ולתבוע את קופת החולים בגין הנזק שנגרם ליורם. לטענת נעמי, יורם פנה אל רופא קופת החולים הקרובה אל ביתם והתלונן על כאבי בטן חזקים והופנה לבדיקת אולטרסאונד. לטענתם של נציגי הקופה, נעמי עצמה הגיעה בשם יורם אל הרופא המטפל, לאחר שיורם התייצב מולו קודם לכן, ונמסרה לה הפנייה לביצוע בדיקות שונות, לרבות בדיקת א.ק.ג  כדי לבחון את מצבו של יורם. יש לציין, כפי שטוענים הנתבעים, שיורם היה מטופל חדש באותה הקופה.

לאחר מספר שבועות התלונן יורם בפני אשתו נעמי על כאבים ולחץ בחזה ובקשיי נשימה. השניים התייצבו שוב בקופת החולים ובפני הרופאה המטפלת חזר יורם על תלונותיו. במקביל, ביקש ממנה לחתום על טופס לצורך חידוש רישיון, ולאחר ששילם עבור הבדיקה הנדרשת לשם כך חזר יורם ונבדק שוב על ידי הרופא המטפל שבדק אותו לראשונה. על פי טענת נציגי הקופה מצבו הבריאותי של יורם, על סמך בדיקות אלו, היה סביר, חום גופו היה תקין ולא התגלו ממצאים חריגים מלבד תלונותיו בגין כאבים בחזה.

בשלב זה הופנה יורם לבצע בדיקת א.ק.ג והתבקש לחזור עם תוצאותיה אל קופת החולים. יומיים אחר כך, לפני שהספיק לבצע את הבדיקה, איבד את הכרתו, ולמרות ניסיונות הטיפול בו, נותר בתרדמת.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו נבחנו הרישומים הרפואיים של קופת החולים בבית המשפט ונבחנו טענותיהם של שני הצדדים. במסגרת הבדיקה נמצא כי הרישומים אינם שלמים, רישומים רפואיים שהם בגדר חובה ובעלי חשיבות רבה במיוחד. אולם, בהתייחסות לכך, ציין שופט בית המשפט, כי אין זה מצדיק בהכרח את תביעת רשלנות רפואית זו והנטל של קופת החולים לשאת בנזק שנגרם. אולם, בעת בחינתו של בית המשפט את ההתנהלות הקשורה בביצוע בדיקת הא.ק.ג, החליט השופט מטעמו של בית המשפט, כי ההימנעות מבדיקה זו כבר בשלבים המוקדמים היא זו שגרמה לנזק ממנה סובל יורם עד היום.

רוצים לדעת עוד ? צפו במאמר שפורסם בעבר בנושא: רשלנות רפואית במקרים של דום לב

פסק הדין – תשובותיו של השופט

ולכן, במסגרת מסקנותיו של השופט, הקשורות לתביעת רשלנות רפואית זו, קבע השופט כי הרשלנות בתפקוד באה לידי ביטוי במידת המאמץ שנקט בה הרופא המטפל, מאמץ שעל כל רופא סביר היה לנקוט. ומשלא נעשה הדבר, נגרם נזק בלתי הפיך ויש לפצות את התובע בגינו, שכן זוהי רשלנות רפואית ללא צל של ספק. עוד התייחס השופט להתנהלותו של רופא המשפחה ולמידת התייחסותו אל תלונותיו של החולה. לתלונות אלו תפקיד חשוב מאד בקבלת תמונה כוללת על מצבו הבריאותי של המטופל ועל מחלות אפשריות שונות. מתפקידו של הרופא להתייחס לתלונות אלו ולפעול בהתאם.

בסיכומו של דבר, פסק שופט בית המשפט, סכום של 1,143,442 ₪, הכולל הוצאות שבוצעו בעבר, הפסדי שכר של נעמי, אשתו של יורם, הוצאות רפואיות עתידיות, הוצאות נסיעות בעבר ובעתיד, פיצוי בגין סבל וכאב וכן גם פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים.

[ois skin="skin3"]