מערכת האתרכידוע, לכתב תביעה העוסק ברשלנות רפואית חובה לפי התקנות לצרף חוות דעת רפואית בתחום הרלוונטי. קיימים עם זאת טעמים מיוחדים אותם יקבע ביהמ"ש, אשר לאורם יכול ביהמ"ש לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית תוך מינוי מומחה רפואי רלוונטי מטעמו של ביהמ"ש. נשאלת השאלה האם מטופל שלא עלה בידו להשיג חוות דעת רפואית, כיוון שלא הצליח למצוא מומחה אשר יאות להגיש חוות מטעמו, יוכל לקבל פטור מצירוף חוות דעת לכתב תביעתו לנוכח טעמים מיוחדים?
בימ"ש השלום בירושלים קיבל בקשתה של תובעת ברשלנות רפואית לפטור אותה מהגשת חוות רפואית מטעמה תוך מינוי של מומחה רפואי מטעמו של ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע כי העובדה כי התובעת לא הצליחה למצוא מומחה אשר יכתוב חוות דעת רפואית בעניינה עונה על הטעמים המיוחדים אשר פוטרים תובע מהגשתה של חוות דעת יחד עם כתב התביעה.
ל' הגישה כנגד קופ"ח מאוחדת תביעת רשלנות רפואית, בה טענה כי רופאי הנתבעת התרשלו בטיפולם בדימומים מהם סבלה ועליהם התלוננה, ואי לכך התרשלו באבחונו של גידול בכלייתה, מה שהוביל לצורך לכרות את הכלייה השמאלית שלה. לתמיכה בטענותיה ל' צרפה לכתב תביעתה מסמך אשר נכתב ע"י מומחה רפואי, אך ביהמ"ש קבע לבקשתם של הנתבעים כי מסמך זה אינו נכלל בגדר חוות דעת רפואית, והמסמך נפסל. מאז ניסתה ל' לאתר מומחה בתחום הרלוונטי אשר ייאות להגיש חוות דעת רפואית מטעמה, אך ללא הצלחה.
אי לכך הגישה ל' בקשה לביהמ"ש לפטור אותה מהגשתה של חוות דעת, תוך מינויו של מומחה מטעמו של ביהמ"ש. ל' טענה כי כשלה מלהשיג מומחה שיתן חוות דעת מטעמה, וזאת לנוכח קשר שתיקה מצד הרופאים אשר בחרו להגן איש על רעהו. היא אף הוסיפה כי אי הענקת פטור מצד ביהמ"ש מהגשתה של חוות דעת מטעמה יביא לחסימת דרכה בבירור תביעתה.
מה אמרו הנתבעים?
מנגד הכחישו הנתבעים מטבע הדברים את המיוחס להם וטענו כי הענקת פטור מצירוף חוות דעת מומחה עם הגשת תביעה היא חריג אשר מותנה בהתקיימות טעמים מיוחדים, אשר במקרה דנן אינם מתקיימים. לטענתם, כלל לא הוכח, ולמעשה אף לא נטען ע"י התובעת, כי במקרה דנן קיים מצב של חיסרון כיס, ולמעשה אין מקום לקביעה כי קשר שתיקה מצד הרופאים נכלל בגדר נסיבות מיוחדות כדרישתו של החוק.
הם הוסיפו כי ניכר כי תביעת רלשנות רפואית זו בכל מקרה אינה בעלת סיכויים שהינם גבוהים להתקבל, וכי המסמכים הרפואיים אשר צורפו ע"י התובעת לכתב תביעתה כלל אינם מהווים תמיכה בטענותיה. הנתבעים אף הדגישו כי גם מהמסמך הראשוני שצורף ע"י התובעת מאת מומחה רפואי, אשר לא ענה להגדרת חוות דעת, עולה כי המומחה הרפואי עורך המסמך לא סבר אף הוא כי התובעת סבלה נזקים בשל האיחור באבחנתו של הגידול בכלייתה, וככל הנראה זוהי הסיבה אשר בגינה סרב מומחה זה אף הוא להגיש חוות דעת רפואית מטעמה של התובעת. לבסוף טענו כי העובדה כי מומחים כה רבים מסרבים להגיש מטעמה של התובעת חוות דעת מלמדת כי המסקנה הינה כי מומחים אלו הגיעו כולם למסקנה כי לא התקיימה כלל רשלנות מצד הנתבעים, ולמצער כי לתובעת לא נגרמו נזקים עקב האיחור באבחנה.
החלטת בית המשפט
ביהמ"ש קיבל את בקשתה של ל' לפוטרה מחוות דעת רפואית מטעמה ומינה מומחה רפואי מטעמו. ביהמ"ש קבע כי אחד מן הטעמים נגד קבלה של בקשת תובע לפוטרו מהגשתה של חוות דעת רפואית תוך מינוי מומחה מטעמו של ביהמ"ש הינה העובדה כי מינוי של מומחה מטעמו של ביהמ"ש תטיל עלויות כלכליות על הנתבעים, וזאת אף טרם הובאו ראיות כלשהן לחבותם. עם זאת, ציין ביהמ"ש, כי במקרה דנן התובעת אינה מבקשת כי הנתבעים ישאו בעלויות חוות הדעת, אלא היא הצהירה כי הינה מוכנה לשאת בכל העלויות בעצמה, כאשר כל המבוקש על ידה הינו כי ביהמ"ש הוא אשר ימנה את המומחה.
ביהמ"ש אף ציין כי התובעת נתנה תצהיר עליו אף נחקרה, לפיו, את המכתב הראשוני אשר לא ענה להגדרת חוות דעת, הצליחה להשיג בקשיים רבים, והמומחה אשר כתבו הבהיר לה מפורשות כי איננו מוכן להגיש עבורה חוות דעת רפואית ערוכה בהתאם לחוק. היא אף הצהירה כי גם מומחים רבים אחרים אליהם פנתה התחמקו מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה בנוגע לרשלנותם של הנתבעים הן מנימוק כי נסיבותיו של המקרה אינן מלמדות על רשלנות מצד הנתבעים, והן מנימוקים אחרים. ביהמ"ש קבע כי עדותה של התובעת בנוגע לקושי הרב לאתר מומחה אשר יאות להגיש חוות דעת רפואית מטעמה בצירוף נכונותה לשאת בכל העליות הכרוכות בחוות דעתו של המומחה מהווה טעמים מיוחדים אשר מצדיקים לפוטרה מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעמו של ביהמ"ש.
ביהמ"ש הדגיש כי שלא כמו במקרים אחרים אשר נידונו בפסיקה, במקרה הנוכחי לנתבעים לא ייגרמו נזקים לנוכח קבלת הבקשה, שכן הם, כאמור, לא ישאו בעלות חוות הדעת, וכן מינוי של המומחה לא יפגע בזכותם של הנתבעים להגשת חוות דעת רפואית מטעמם אם יחפצו בכך לאחר שתוגש חוות דעתו של מומחה בימה"ש.
בסוף דבריו אף בחר ביהמ"ש לציין כי בכל מקרה לו נכונה טענתם של הנתבעים כי התקשותה של התובעת להשיג חוות דעת נבעה מהעובדה שהמומחים הרבים אליהם הגיעה סברו שכלל לא התקיימה במקרה הנוכחי רשלנות, ולחילופין שלא נגרם לה כלל נזק עקב האיחור באבחנה, הרי סביר להניח שגם המומחה מטעמו של ביהמ"ש יגיע בדיוק לאותה המסקנה.
ת"א 2483-09-1(י-ם) א' נ' מאוחדת ואח'
ניתן ביום 4.1.12
