מערכת האתר
רוזי הגישה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד מרפאת עיניים בה טופלה ושני רופאים אשר טיפלו בה.
בשנת 2000, פנתה רוזי למרפאה על מנת לעבור ניתוח לייזר להסרת משקפיים בעיניה. בתחילה, נבדקה רוזי על ידי אחד הרופאים שקבע כי היא מתאימה לעבור ניתוח בשיטת LASIK. בהמשך, נפגשה רוזי עם מומחה שני מהמרפאה, על מנת לתאם את מועד הניתוח.
וכך, בחודש מרץ 2000, נותחה רוזי על ידי המומחה השני בשתי עיניה. למחרת הניתוח, נבדקה רוזי על ידי אותו רופא שסבר כי מתאימה לניתוח וזה מצא כי מצבה תקין לחלוטין. וכך היה גם בבדיקות נוספות שעברה רוזי במהלך החודש שלאחר הניתוח.
למרבה הצער, כחצי שנה מאוחר יותר, החלה ראייתה של רוזי להידרדר, ואף הפכה למטושטשת. רופא העיניים אשר מצא אותה כמתאימה לניתוח, בדק אותה אמר לה כי היא זקוקה למשקפיים, מאחר ועיניה ביצעו שינויים שלא ניתן היה לצפותם. בנובמבר 2001, נבדקה רוזי על ידי פרופסור בארה"ב שמצא כי היא לוקה בקרטוקונס.
רוזי טוענת כי רשלנות רפואית לפני, במהלך, ואחרי הניתוחים בעיניה, גרמו לנכותה, שלטענתה, עומדת על 90% לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, טוענת רוזי, כי נגרמו לה נזקים נפשיים קשים עקב רשלנותם הרפואית של שני הרופאים, בשיעור נכות נפשי של 30%. לאור כל זאת, רוזי תובעת פיצויים בגין אובדן כושר עבודה, טיפולים רפואיים, עזרת הזולת לה היא נזקקת, כאב וסבל, ניידות, התאמת דיור, אביזרים ועוד.
מנגד, הכחישו הרופאים הנתבעים כל טענה בדבר רשלנות רפואית במהלך הטיפול, ומוסיפים, כי לא רק שלא הייתה כל רשלנות רפואית, אלא שהתנהלותם עמדה בכל הדרישות הרפואיות המקובלות והסבירות.
גם בשאלת הנכות הפיזית והנכות הנפשית, נטען, כי הערכות התביעה מוגזמות ומופרכות.
אם גם לך נגרם נזק בניתוח עיניים – היוועץ עכשיו עם עורכי דין רשלנות רפואית
לאור הפערים המשמעותיים בין חוות דעת המומחים של שני הצדדים בתחום רפואית העיניים, מינה בית המשפט מומחית מטעמו, שמסקנותיה תאמו יותר את עמדת הנתבעים. כך למשל, היא סברה, כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בהתנהלותם של הנתבעים.
בית המשפט מצא, כי הבדיקות שנעשו לרוזי לפני הניתוח היו רציניות, מעמיקות ויסודיות, וכך גם הבחירה לנתחה בשיטת LASIK, כך שבהיבט זה לא הייתה כל רשלנות רפואית מצד הנתבעים. כמו כן, סבר בית המשפט, כי לא הייתה רשלנות רפואית אף במהלך הניתוח עצמו.
יחד עם זאת, בית המשפט מצא כי הייתה רשלנות רפואית מצד הנתבעים בכך שלא מסרו לרוזי את המידע המלא לגבי הניתוחים אותם היא הייתה צפויה לעבור, וממילא הסכמתה שניתנה לניתוח, לא עלתה כדי הסכמה מדעת, כנדרש לפי החוק והפסיקה. לאור זאת, קבע בית המשפט, כי רוזי זכאית לפיצויים בגין נזקיה.
באשר לשאלת הנזק והפיצויים, בית המשפט קבע כי רוזי זכאית ל: כ-340,000 ₪ בגין כאב וסבל, כ-350,000 ₪ בגין אבדן השתכרות לעבר ולעתיד, כ-70,000 ₪ בגין עזרת הזולת בעבר ובעתיד, 50,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות, 50,000 ₪ בגין טיפולים נפשיים, 20,000 ₪ בגין ניידות, כ-56,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה.
בסה"כ פסק בית המשפט כי רוזי זכאית לכמעט מליון ₪ פיצויים.
תא (ת"א) 1319-06
[ois skin="skin3"]
