רשלנות רפואית – בית המשפט העליון קובע כי אישה שאיבדה את תינוקה לאחר שעברה טיפולי הפריה בשל רשלנות הרופאים בית החולים יפצה גם בעבור הנזק הנפשי שנגרם לאב בסך של 250 אלף ₪.
אחד המקרים הטרגיים ביותר עבור כל אישה הוא להיכנס להריון אשר עובר באופן תקין לחלוטין, אך עקב רשלנות רפואית בעת הלידה, העובר נכנס למצוקה והתינוק נולד מת. זאת במיוחד כאשר מדובר באישה שעוברת טיפולי הפריה במשך שנים ועצם הכניסה להיריון מהווה עבורה הישג משמעותי לקראת הבאת ילד לעולם.
איילה (שם בדוי) עברה במשך שלוש שנים טיפולי הפריה קשים, כאשר סוף סוף נכנסה להיריון הייתה במשפחה שמחה גדולה. ההיריון עבר באופן תקין לחלוטין ללא כל בעיות ובשבוע ה- 39 להריון היא הגיעה לבית החולים ללדת. אך בבדיקה שנערכה במקום התברר כי עדיין אין היא מוכנה ללידה והיא שוחררה חזרה לביתה.
יומיים חלפו ואיילה החלה לחוש בצירי לידה והגיעה שוב לבית החולים, הצוות הרפואי בדק אות מצבה והעובר נמצא עם דופק תקין, איילה נתבקשה לעשות סיבוב ברחבי בית החולים כדי לזרז את תהליך הלידה, אך כאשר חזרה לבדיקה נוספת נתגלה כי אין לעובר דופק והוא מת בשל חבל הטבור שנכרך סביב הצוואר.
בית המשפט המחוזי קובע פיצויים על סך של למעלה מ- 300,000 ₪ להורים, אך הם דורשים פיצוי נוסף האם זה יתקבל?
התביעה בגין רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט המחוזי וזה קבע כי בית החולים אחראי לתוצאה הטרגית של מות העובר בתוך הרחם של אימו ופסק פיצוי כספי הגבוה מ- 300 אלף ₪ עבור הנזק הלא ממוני שנוצר להורים בעקבות המקרה. אולם, בית המשפט לא קיבל את דרישתם של ההורים לפיצוי על טיפולי ההפריה שעברה איילה אחרי פטירת העובר שכן, בינתיים איילה הצליחה להביא תאומות בנות.
הפיצוי הנוסף שדרשו ההורים היה גם בעבור אבדן השנים האבודות שכן, עצם אי הולדת העובר יוצרת עבורם חבות כמו גם פגיעה נפשית קשה שנגרמה לאב שהיה מעורב אישית בכל תהליך הלידה.
בית המשפט המחוזי לא קיבל את דרישת ההורים לפיצוי נוסף וטען כי הם לא הצליחו להוכיח את הפגיעות העתידיות והנוכחיות ולכן הפיצוי נותר על כנו.
ההורים התובעים מערערים לבית המשפט העליון, האם הם יקבלו פיצוי?
בית המשפט עליון אשר דן בתביעת רשלנות רפואית זו בהרכב מלא פסק כי הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לעניין הפיצויים מתקבל באופן חלקי, כך שהתביעה בגין השנים האבודות לא יכולה להתקבל משום שהעובר לא נחשב כבעל כשרות משפטית לעניין זכויות וחובות ולכן לא ניתן לתבוע בשמו על הנזק שנגרם לו.
בנוגע לפיצוי שביקשו ההורים בנוגע להוצאות שהיו להם קבע בית המשפט כי יש לתת על כך פיצוי שכן ההורים הוציאו כסף רב עבור ההיריון שלא צלח ובנוסף איבדו שעות עבודה ולכן יש להוסיף סכום של 20 אלף על הפיצוי הקיים.
בית המשפט העליון פסק לאב פיצוי נוסף על סך של 250 אלף ₪ משום הנזק הנפשי הלא ממוני שנגרם לו כתוצאה מהטרגדיה שהוא חווה כחלק מעורב בכל הליך הלידה.
נראה אם כן כי בית המשפט העליון הצליח ליצור את הפרדה בין הנזקים השונים שנגרמו להורים להוסיף לאב את הפיצוי המגיע לו עבור הנזק הנפשי שנגרם לו. שכן, לא רק האם היא שעברה טראומה קשה אלא גם ההורה השני עובר חוויה לא פשוטה המשפיעה עליו ועל יכולת התפקוד שלו ביום יום.
[ois skin="skin3"]