הרופא התרשל במתן גלולות נגד הריון אך לא נמצא אחראי בנזיקין

אחת מן ההמצאות החשובות והמשמעותיות ביותר לנשים במאה ה-20, אולי אפילו יותר מהמחשב או האיפור המינרלי, היא ללא ספק הגלולה למניעת הריון. יותר מ-100 מיליון נשים בכל רחבי הגלובוס עושות בה שימוש ולא נעצרות לרגע על מנת לבחון את ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות לה. נטייה גנטית של קרישות יתר בדם עלולה לגרום במקרים מסוימים בשילוב נטילת גלולות לקרישי דם ולמוות. נשאלת השאלה האם הרופא המטפל חייב לברר מפורשות האם במשפחתה של האישה קיימת נטייה גנטית כזו בטרם רשם לה גלולות?

במה התרשל הרופא ? ומה היה צריך לבדוק לפני מתן הגלולות ?

מעשה בגברת פוגל אשר פנתה למרפאה גינקולוגית עקב דימום וכאבי בטן. לדבריה, הרופא הסיר את התקנה התוך רחמי, והמליץ תחתיו על גלולות למניעת הריון. לטענתה, לפני נתינת המרשם, לא לקח הרופא אנמנזה רפואית, ואף לא ערך בירור מקדים או הסביר לה את סיכוני הגלולה העלולים לקרות לאשה בעלת נטייה גנטית לקרישות יתר של הדם.

גברת פוגל החלה נוטלת את הגלולות, ולאחר כחודש הופיעו אצלה תופעות לוואי שונות, ובעקבותיהן פנתה לרופא אחר. רופא זה המליץ בפניה להמשיך את השימוש בגלולות, ואף הוא לא ציין את גורמי הסיכון הנ"ל של הגלולות. חודש נוסף לאחר מכן חלה הרעה במצבה והיא החלה לסבול מכאבים בחזה, מקוצר נשימה, ומתחושת חנק. היא פנתה לביה"ח הדסה הר-הצופים, שם אובחן כי לקתה בזיהום ויראלי ושוחררה לביתה עם הוראות טיפול. כשבוע לאחר מכן לאחר שלא חל כל שיפור במצב, פנתה שנית, לבית החולים ושוחררה לביתה, עם הוראה להמשיך ליטול תרופות אנטיביוטית. ארבעה ימים לאחר מכן, פנתה בפעם השלישית לבית

החולים, היות שסבלה מחום גבוה, מקוצר נשימה ומכאבים בבית החזה. לאחר בדיקות בבית החולים אבחנו אצלה תסחיפים בריאות, והיא אושפזה בבית החולים למשך 9 ימים. במכתב השחרור נכתב כי נוכח אירועי קרישי דם במשפחתה של התובעת מומלץ לה להפסיק ליטול גלולות למניעת הריון. בבדיקות נוספות שנערכו לתובעת התברר כי הינה בעלת מוטציה לאנזים, אשר קשור ככל הנראה לנטייה גנטית לקרישות יתר. גברת פוגל עברה במשך כחצי שנה נוספת, סדרה של אשפוזים בבית החולים ובדיקות רבות עקב מצוקה נשימתית, כאשר הממצאים הרפואיים הראו כי היא סובלת מתסחיפים ודלקות בריאה.

הוגשה תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית

התובעת הגישה לבית המשפט השלום בירושלים תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד קופת חולים כללית והמרכז לבריאות האישה השייך לה. לטענתה התרשלו הרופאים בכך שלפני נתינת המרשם לא נתנו דעתם לסיכונים של השימוש בגלולות למניעת הריון לבעלות נטייה לקרישות יתר. לדבריה היה על הרופאים לשאול אותה מפורשות אודות נטייה כזו עקב הסיכון שבמתן גלולות לבעלת נטייה שכזו, שבדיעבד, התברר שהיא לוקה בה, ואף להפנותה לבדיקות דם לפני נטילת הגלולות אשר היו מבררות אם באפשרותה ליטול גלולות למניעת הריון.

לחיזוק טענותיה התובעת צירפה, חוות דעת מומחה בתחום הגינקולוגית. לפיה התובעת לקתה במחלה טרומבואמבולית, עקב השימוש בגלולות, שהן בעלות השפעה שלילית חזקה על מערכת הקרישה הטבעית. המומחה טען כי בין היתר לנוכח הסיפור המשפחתי של בעיות בקרישות הדם וקיומה של מחלה טרומבואמבולית היה ראוי, להימנע מנטילת גלולות.

הנתבעות הכחישו את המיוחס להן וציינו כי התובעת עצמה למרות שנשאלה על כך לא נתנה פרטים אודות בעיות קרישות דם אשר קיימות במשפחתה. עוד הוסיפו הנתבעות כי בשל אי התאמתם של אמצעי מניעה שונים סביר כי התובעת הייתה בוחרת ליטול את הגלולות בלאו הכי למרות הסיכון הנ"ל שהינו ידוע. עוד ציינו כי התובעת השתמשה בעבר בגלולות למניעת הריון מסוג אחר אך לא סבלה מבעיות בקרישת הדם.

 > > > > > > > > > > יצירת קשר עם עורכי דין המומחים בתחום הרשלנות הרפואית < < < < < < < < < <

מה קבע בית המשפט ? האם באמת מדובר ברשלנות רפואית או שהרופא פעל כשורה ?

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי התובעת לא נשאלה על אודות נטייה לקרישות יתר, ואכן היה מקום לקחת אמנזה מכוונת ולשאול את התובעת מפורשות אודות נטייה כזו במשפחתה לנוכח אפשרות התממשות הסיכונים שבנטילת הגלולות. רופא אינו יכול להסתפק בממצאים הגלויים שלפניו, אלא עליו לחפש תוך מאמץ סביר והגיוני עוד ממצאים הדרושים על מנת לקבל החלטה מושכלת, וזאת מכיוון שלחולה יש צפייה שהרופא יעשה כל אשר לאל ידו על מנת שהטיפול לא יפגע בחולה. התנהלותו של הרופא לא הייתה טעות בשיקול דעת אלא מחדל המהווה הפרת חובת הזהירות והתרשלות.

יחד עם זאת כדי לקבוע כי הייתה עוולת רשלנות יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים שנגרמו, אך במקרה זה לא הוכח קשר סיבתי בין אי עריכת בירור כזה לנזקיה של התובעת.

לדברי בית המשפט, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי לו נשאלה על אודות ההיסטוריה המשפחתית בעניין זה, הייתה מבררת לעומק את מצבה הרפואי ופונה שנית לרופא המטפל עם הממצאים הרלוונטיים בנוגע לנטייתה לקרישות יתר. הוכח כי התובעת כלל לא הייתה מודעת לפני אירוע תסחיף הריאות לקיומן של בעיות קרישות יתר של דם במשפחתה. לכן גם אילו נערך בירור כזה הרי תשובות התובעת אשר לא הייתה מודעת לבעיות קרישות הדם במשפחתה לא היו משנות את הטיפול, ומטבע הדברים לא היו מונעות מתן גלולות ובעקבותיהן את הנזקים שנגרמו לה.

לאור האמור לעיל דחה בית המשפט את התביעה.

תא (י-ם) 9877/04 פוגל נ' קופת חולים כללית ואח'

[ois skin="skin3"]