מערכת האתר
אחד התאומים נולד עם שיתוק מוחין – בערעור לבית משפט העליון נקבע בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי, כי הרופאים לא התרשלו בטיפול שניתן – האם טעה בית המשפט בהחלטתו?
פעמים רבות ההיריון עובר בצורה תקינה לגמרי, אך בעת הלידה עצמה, עשויות להתרחש תקלות רפואיות בלתי צפויות, אשר נמצאות במרכזן של תביעות עקב רשלנות רפואית רבות, כאשר בית המשפט צריך לקבוע באם הצוות הרפואי פעל בהתאם לנהלים ולסטנדרטים המתבקשים ממנו למנוע כל נזק אפשרי לתינוק העומד להיוולד או שמא, ניתן היה לבצע הליכים רפואיים מסוימים כדי להביא למצב בו הלידה תסתיים בצורה תקינה לגמרי.
לידת התאומים הסתיימה עם תינוקת אחת בריאה ועם תינוק הסובל משיתוק מוחין – מדוע קובע אם כן בית המשפט המחוזי כי הרופאים לא התרשלו?
רונית (שם בדוי) הגיעה לבית החולים בעודה בשבוע ה- 33 להריונה שברחמה תאומים, כאשר היא במצב של ירידת מים וצירים, וכבר בתהליכי הקבלה ללידה, התברר כי הלידה החלה, ואחד התאומים נמצא במצג עכוז בעוד השני במצג ראש.
הצוות הרפואי החל בהליך הלידה כאשר, העובר הראשון חולץ בלידת ואקום ונולדה בת בריאה, בלי כל סיבוכים ובמשקל פג. כעשר דקות מהלידה הראשונה התגלה באולטרסאונד כי העובר השני נמצא בתנוחה בעייתית כמו גם נמצאה האטה בדופק שלו ולכן הוחלט במידי, לבצע פקיעת קרומים כדי לזרז את הלידה, כאשר תוך כדי כך, כתפו וידו של העובר צנחו ונקבע כי המשך הלידה יעשה בניתוח קיסרי.
הניתוח הקיסרי בוצע, אך העובר חולץ בלי דופק ואותות נשימה והיה צורך לבצע בו פעולות החייאה, כאשר רק כעבור שעה הוא החל לנשום בכוחות עצמו. מאוחר יותר התברר, כי התינוק סובל משיתוק מוחין, משמע שיתוק בצד ימין של הגוף ופיגור שכלי.
הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בטענה כי הצוות הרפואי התרשל בכך שקיבל החלטה לבצע לידה רגילה ולא בניתוח קיסרי וזאת למרות שמדובר בלידת תאומים שעשויים להיות במהלכה סיבוכים רפואיים. בנוסף המצוקה של העובר לא טופלה בצורה הנכונה ובמהירות הדרושה, כך שיתכן וניתן היה למנוע את פקיעת הקרומים, כמו גם היה צורך להזדרז בביצוע הניתוח הקיסרי.
בית המשפט המחוזי דן בטענות הצדדים ובהתאם לחוות הדעת של המומחים הרפואיים, דחה את טענות התובעים וקבע כי הרופאים לא התרשלו בתפקידם לכל אורך הלידה ופעלו באופן סביר ביותר, כפי שניתן היה לפעול בנסיבות העניין ולא ניתן לקבוע כי יש קשר בין המצב שבו נולד בסופו של דבר התאום, שכן יתכן מאוד כי שיתוק המוחין נובע מסיבות רפואיות אחרות ולכן אין בכל התנהלות של צוות הרפואי דבר המעיד על רשלנות רפואית.
התובעים, לא הסכימו לקבל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי והגישו ערעור – מדוע בית המשפט העליון לא קיבל את הערעור ? האם טעה בהחלטתו?
בית המשפט העליון, אשר קיבל לידיו את הערעור התייחס לפסיקת בית המשפט המחוזי ופסק כי הוא תומך בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכן בכל ההליך ובכל תהליכי קבלת ההחלטות של הצוות הרפואי, לא הייתה רשלנות רפואית וכי הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל והנדרש ממנו ולכן על הערעור להידחות.
החלטת בית המשפט העליון, מעוררת תמיהה מסוימת, שכן כבר בשלבים המוקדמים עוד טרם החלה הלידה, עלה מתוך האולטרסאונד כי תנוחת העוברים אינה תקינה דיה לקראת לידה רגילה ועניין זה לבדו, היה צריך לגרום לצוות הרפואי לשקול אפשרות לניתוח קיסרי, דבר שלא נעשה בפועל, אלא רק בשלב מאוחר יותר כאשר העובר השני נכנס למצב של תשניק סב לידתי ולמצוקה שיתכן והובילה ללידתו עם שיתוק מוחין.
ע"א 4484/11
[ois skin="skin3"]
