מערכת האתרהמקרה
התובעת היתה בהריון בשנת 1999 עם תאומים וטופלה במהלך הריונה ע"י ד"ר ס'. לקראת סוף הריונה נערכו לה שתי בדיקות אולטרה סאונד בקופת חולים, שהראו כי עובר אחד נמצא במנח ראש, והעובר השני במנח רוחבי. לאחר הבדיקה השניה היא פנתה לחדר לידה וילדה את שני התאומים בלידה עצמונית, כשבמהלך הלידה הרופאים ביצעו פעולת היפוך לעובר השני, ג', ובסופו של דבר חילצו אותו מהרחם כאשר ראשו מוצא במלקחיים. בעקבות הלידה סבל ג' משיתוק ומפיגור שכלי.
התביעה
הילוד והוריו תבעו את הרופא המטפל בקופת חולים ואת הקופה כמעסיקתו, כן תבעו את הרופא המיילד ואת בית החולים בו ילדה האם ברשלנות רפואית בכך שנמנעו מליידע את האם על האפשרות לבחור ללדת בניתוח קיסרי, ובאי הצגת המידע שללו ממנה את האפשרות לבחור באופן לידה שונה ממה שהיה בפועל. לטענת התובעים, אילו היו מידעים את האם על אפשרות זו כבר לאחר בדיקות האולטרהסאונד בקופת חולים אשר הראו מנח רוחבי של אחד העוברים, או בבית החולים היא היתה בוחרת בה, והיו נמנעים הנזקים שנגרמו לבנה ג'.
המומחה מטעמה חווה דעתו כי פעולת ההיפוך שנעשתה לעובר מסוכנת הן לאם והן לעובר, ובמקרה דנן השיתוק והפיגור נגרמו כתוצאה מהלידה הטראומטית. לדבריו, נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בארץ ממליץ כי בהריון רב עוברים, גם כאשר האשה דורשת ללדת בניתוח קיסרי, יש לידע אותה אודות הסיכונים הכרוכים בניתוח זה, ולאפשר לה ללדת בדרך זו אם היא עומדת על דעתה, אלא אם הדבר אינו אפשרי עקב מצבה הבריאותי, ולפיכך, לדעתו, חובה היה על הצוות הרפואי ליידע את האשה אודות דרכי לידה נוספות, כולל סיכוניהן, ולאחר מכן לקבל את הסכמתה לדרך שנבחרה. לדבריו, לצוות הרפואי היה די זמן לכך, אך הם לא נהגו כנדרש, ולפיכך התרשלו.
מנגד הנתבעים הכחישו את המיוחס להם.
לקביעתם של מומחים מטעם קופת חולים, רופאי קופת החולים לא התרשלו בבדיקתם הראשונה עת לא יידעו את התובעת אודות הניתוח הקיסרי כיוון שאז עדיין לא הופיעו אצל האשה שום סימני לידה, וכן עקב כך שהמנח הרוחבי עשוי היה להשתנות, ואף לאחר בבדיקה השניה לא התרשלו באי ידועה, כיון שהאשה לא חזרה לשם, אלא פנתה ישר לבית החולים שם ילדה. לדברי מומחה הנתבעת, אופן הלידה היה צריך להיקבע על ידי המיילדים בבית החולים עת הופיעו סימני הלידה ולא ע"י רופאי הקופה.
בית החולים הגיש אף הוא חוות דעת. מומחה מטעם בית החולים קבע כי דרך הילוד של העובר השני היה תקין ומקצועי ביותר, והעובדה שהיה במנח רוחבי לא חייבה ניתוח קיסרי. לפי חוות הדעת דרך הלידה המקובלת במנחים של העוברים כפי שהיו אצל התובעת היא הלידה הנרתיקית, כפי שילדה התובעת, ולא היתה ביילודה כל סטייה מהפרקטיקה הנוהגת ברפואה. לדבריו במועד הלידה הגישה הרווחת הייתה להימנע מניתוח קיסרי ולהעדיף לידה נרתיקית, ולטענתו כאשר יש קונצנזוס לגבי הדרך המועדפת ללידה אין צורך להציג את הדרכים החילופיות.
מה קבע ביהמ"ש?
בית המשפט קיבל את התביעה נגד הרופא המיילד ובית החולים באופן חלקי ודחה את התביעה נגד רופא קופת חולים והקופה.
ביהמ"ש קבע כי הרופא המיילד ובית החולים עברו על חוק זכויות החולה בכך שלא ידעו את התובעת אודות האפשרות ללדת בניתוח קיסרי, ובכך פגעו באוטונומיה שלה. לאור העובדה כי ישנן דיעות שונות בנוגד לדרך הלידה המועדפת במקרה של מנח ראש רוחבי, כפי שהיה במקרה דנן, הרופא המיילד היה צריך ליידע את האשה אודות כל דרכי היילוד האפשריות, כולל סיכוניהם וסיכוייהם על מנת שהיא תבחר בדרך הרצויה לה. ביהמ"ש אף קבע כי היות שהסיכונים הכרוכים בהיפוך העובר אינם סיכונים נידחים, אלא מהותיים חובה היה על הרופאים בבי"ח לספק לתובעת את האינפורמציה שתעזור לה לגבש את דעתה באיזה דרך לידה לבחור. הוא אף דחה את דברי המומחה מטעם בית החולים כי כאשר יש קונצנזוס בקרב הרופאים על הטיפול המועדף אין צורך להציג דרכים חילופיות.
עם זאת ביהמ"ש קבע כי לא הוכח כי קיים קשר סיבתי בין המחדל של אי יידוע היולדת על האפשרות לביצוע לידה בניתוח קיסרי, כולל היתרונות והחסרונות שגלומים בה, לבין המומים של התובע, הן מכיוון שסביר להניח שהתובעת היתה בוחרת בדרך הלידה הנרתיקית כפי שהמליצו רופאיה בבית החולים, והן כי לא הוכח שאף אם האשה היתה יולדת בניתוח קיסרי היו נמנעים הנזקים לעובר.
עם זאת דחה ביהמ"ש את טענת הרשלנות כלפי רופא קופת חולים, וזאת כי בבדיקתה הראשונה ע"י רופא הקופה האשה עדין לא הראתה סימני לידה וכן עקב כך כי המנח יכול להשתנות.
לאור האמור לעיל, ביהמ"ש קבע כי על הרופא המיילד וביה"ח לפצות את האם עקב הפגיעה באוטונומיה שלה בסך 75,000 ₪.
תא (י-ם) 7471/05 מ' ג" (קטין) נ' שירותי בריאות כללית
ניתן ביום 19.1.2009
